The Crown: המלכה החדשה של הסדרות התקופתיות

 

גם באנשי העולם הגדול, אינטליגנטים ומשכילים, בית המלוכה הבריטי מעורר גיחוך. קשה להסביר את נחיצותו של המוסד חסר השיניים במדינה מתקדמת כמו אנגליה. כנראה שצריך להיות בריטי מבטן ומלידה כדי להבין את תופעת ההערצה למשפחה המלכותית.

מימי הנסיכה דיאנה, שחתמה את תפקידה ההיסטורי כדמות טראגית, שקע ארמון בקינגהאם בשממה של דמויות יבשושיות למדי כמו הנסיך צ'ארלס וקמילה פרקר בולס. אבל אז הגיעה קייט, שנישאה לנכד של המלכה, וויליאם, ויחד עם אחיו הפוחז הארי, הכניסה רוח נעורים ושיק של כוכבת קולנוע אל הארמון המלכותי. ברקע, ניצבת מאז ומעולם, דמותה הבלתי משתנה והעצית של אליזבת השנייה. המלכה כבר בת 90 והקדנציה שלה היא הארוכה בהיסטוריה של בית המלוכה – 64 שנה ברציפות, ולא נראה שהיא מתכוונת לפנות את הכס.

בנטפליקס החליטו להפיק סדרה, בעלות אגדתית משוערת של 100 מיליון דולר. כל עונה שלה (מתוכננות שש) מתארת עשור ממלכותה הארוכה של אליזבת. את העונה הראשונה כתב פיטר מורגן, שכתב גם את הסרט "המלכה" עם הלן מירן ולצידה של קלייר פוי כאליזבת שמו גם משקולת כבדה בדמות ג'ון לית'גו כצ'רצ'יל המזדקן.
למרות שאפשר לקרוא לה "דרמה תקופתית" היא מנסה בעיקר לתת עומק לדמותה של אליזבת השנייה ולצייר אותה כגשר בין בריטניה האימפריאלית הגדולה לאנגליה המודרנית, תוך הדגשת ניסיונותיה הפמיניסטים של המלכה למצוא לעצמה מקום בעולם מסורתי מיושן וגברי, שמנסה לסרס את ניסיונות השליטה שלה ללא הפסקה.
באופן מתבקש כמעט, מתבגרת אליזבת' מצעירה מפונקת למלכה שמחויבת לפרוטוקול נוקשה שלא השתנה מאות שנים. ברוח התקופה היא הופכת מדמות סמלית, חסרת השכלה פורמלית, לאשה שמנסה לעמוד על דעתה, להשלים פערי ידע כללי ולהילחם בשמרנות שסובבת אותה. הצלחתה חלקית בלבד.
המחירים שהיא משלמת על תפקידה המחייב, עולים לה בקשריה עם המשפחה המלכותית המסובכת שמקיפה אותה. היא מונעת את נישואי אחותה המרדנית המודרנית עם קצין גרוש, ובעלה הצעיר והפוחז מודר גם הוא מחייה הציבוריים, והיא מוצאת את עצמה בודדה במלכותה שנדמית פעמים רבות לא רלוונטית.

הסדרה מרהיבה ביופיה, כיאה לסיפורי מלכות ונסיכים ולתקציב האגדתי שלה. היא מלאה בשחזורים מוקפדים של סיורי המלכה בעולם, של הנשפים והסעודות המלכותיות וכל מה שסדרה תקופתית יכולה להבטיח. נדמה שנמצאה היורשת ל"אחוזת דאונטון", שבנתה גשר בין הסדרות האנגליות לקהל האמריקאי. מעניין אם היא גם תצליח באותה מידה.
כקהל שבוי מראש של סדרות אנגליות תקופתיות, שהן לרוב מושקעות עד הפרט האחרון בפריים, שהמשחק המשובח בהן הוא סטנדרט, קל לי ליפול לצפיית גילטי פלז'ר מענגת. אקשן רב לא תמצאו כאן אבל את "החיים עצמם" בסגנון משפחת המלוכה, דווקא כן. אל תשכחו, בת דמותה של גיבורת הסדרה עדיין חיה וזה לכשעצמו הופך אותה למרתקת הרבה יותר.

פרקים 1-10 מוכנים לצפיית הבינג' שלכם.

 

Facebook Comments